הפואטיקה של זימה באמנות ישראלית – גרובמן, אוקון, גמבורד

‹…›

"יצר־הרע טוב מאוד"

את הזיקה בין אֵרוֹטִיוּת לבין המקרא והגמרא בוחנת מחדש אמנית גרפית ופסלת מרים גמבורד. היא עושה זאת בפרויקט אמנותי נרחב, "יצר־הרע טוב מעוד" המאחד את יצירותיה הרבות שנוצרו מאמצע שנות התשעים של המאה העשרים ועד ימינו, חלקן הגדול קובצו בספר־אמן, הנקרא אף הוא "יצר־הרע טוב מעוד", שיצא לאור בשנת 2010. מקור הכותרת במדרש רבה על הפסוק המקראי "וירא השם את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" (בראשית א' ל״א). המדרש מהרהר: "'טוב' זה יצר טוב; 'מאוד' –  זה יצר הרע. וכי יצר הרע טוב מאוד? אלא שאילולי יצר הרע, לא בנה אדם בית, לא נשא אישה, לא הוליד ולא נשא ונתן" (בראשית רבה ט' ט'). בעיני האמנית, המדרש מצדיק את יצר־הרע כמניע ליצירה האנושית, והיא מדגישה את קרבת הצלילים במונחים "יצר־הרע" ו"יצירה" שלדעתה מצביע על הקרבה ביניהם.

מרבית היצירות הגרפיות האחרות בנושא יצר־הרע, הם רישומים ווירטואוזיים של גוף אדם בסגנון הצומח מההשכלה המקצועית האקדמית שגמבורד רכשה בברית המועצות ומניסיונה רב־השנים בהוראת רישום באקדמיית בצלאל. במערכת ההשכלה האמנותית האקדמית, לרישום האנטומי שמור תפקיד של לימוד מבנה הגוף האנושי למען הצגה ריאליסטית של דמויות באמנויות פלסטיות. רישומי המודל הערום בסטודיו ורישומים אנטומיים בספרי לימוד לאמנים אמורים להיות נטולי חושניות: דוגמה לאמנות זו היא איור אנטומי מתוך הספר מאת האמן ההונגרי יני בארצ'אי ( Jenő Barcsay , 1900 – 1988 ), "האנטומיה לאמנים" ( Művészeti anatómia ), שתורגם לרוסית בשנת 1957 והיה לספר לימוד פופולרי בקרב תלמידי האמנות בברית המועצות. גמבורד מפיחה רוח החושניות אל תוך הרישומים האנטומיים היבשים. האופי הסקיצתי של הרישום "קרבת בשר" תורם לעידון ההצגה של קרבה האינטימית בין גבר לאישה ומעוררת אסוציאציות עם סקיצות אנטומיות של אמנים אירופים קלאסיים ועם החושניות הרומנטית נוסח פסלי "האביב נצחי" ( L'Éternel printemps ) של אוגוסט רודן ( Auguste Rodin ), אחד הפסלים מוצג במוזיאון הארמיטז' בסנקט־פטרבורג, בעיר שבה גמבורד למדה אמנות.

‹…›